<h1>ארחות חיים הלכ' חולו של מועד סימן י"ח</h1>
<h2>דף ב.</h2>
משקין בית השלחין במועד פי' הארץ הצמאה למים שצריך להשקותה תמיד ושדה ירק או פרדס נקראו בית השלחין שאם לא ישקנה יפסיד כל האילנות שבה וה"ה אם יפסידו הזרעים ואסור לדלות ולהביא שלא התירו אלא ע"י המשכה ובכל ענין שיוכל להקל טורח יקל אבל לא בית המשקה שהוא בעמק ומלוחלחת וי"מ שדה תבואה בית הבעל. והטעם שאין משקין אותם במועד משום דלא פסיד.
<h2>דף ד.</h2>
נהרות המושכין מן האגמי' ומן הברכות שאמת המים עוברת ביניהן מותר להשקות מהן שדה בית השלחין והוא שלא פסקו מותר להשקות הירקות כדי לאכלן במועד ואם בשביל ליפותן אסור. אין עושין [ע"ב] עוגיאו' בעקרי הגפנים כדי שיתמלאו מים ואם היו עשויות ונתקלקלו הרי זה מתקנן במועד פי' עוגיאות חפירות שעושין סביב האילנות וממלאין אותן מים להשקותן וכן אמת המים שנתקלקלה מתקנין אותה במועד כגון להעמיק יותר על מה שהיה כיצד היתה עמוקה טפח חופר בה עד שתהיה עמוקה.
<h2>דף ד:</h2>
מותר להסב הנהר ממקום למקום ולפתוח מקום הנהר שנסתם. בורות שיחין ומערות של יחיד אם היה [ה' ע"א] צריך להם חוטטין אותן ושפין סדקיהן אבל אין חופרין אותן לכתחלה וכונסין להן מים אע"פי שאינו צריך להם.
<h2>דף ו:</h2>
ומושכין מים מאילן לאילן ובלבד שלא ישקה את כל השדה ואם היתה שדה מטוננת פי' לחה משקה את כלה. ומרביצין השדה במועד שאין בכל אלה טורח גדול. זרעים שלא שתו קודם המועד לא ישקם במועד מפני שהן צריכין למים רבים ויהיה בדבר טורח יתר.
<h2>דף ח:</h2>
ועושין נברכת במועד פי' בקיע והוא בבקעה ששורין שם הכובסין הבגדים.
